צוואה

צוואה עכשיו- עיקרי הוראות דיני ירושה
מבוא
רוב האנשים אינם מרבים לחשוב על יום מותם, ועוד פחות הם נלהבים לטפל בעניינים קונקרטיים הקשורים לכך. הרתיעה מהנושא גורמת לכך כי רבים אינם ערים לעובדה שהסתלקותם הסופית היא בדרך כלל גם העסקה הכלכלית הגדולה ביותר בה נטלו וייטלו אי פעם חלק: ברגע אחד יעבירו את מלוא הבעלות בכל רכושם עלי אדמות. השאלה היא למי.

כדאי לכל בן תמותה להקדיש אחת למספר שנים מחשבה לעניין, ולשקול שמא הגיע הזמן לערוך צוואה, או לעדכן את תוכנה של צוואה קיימת.

ירושה ע"פ דין
אמת, גם בר מינן אשר לא טרח בימי חייו להשקיע כל מחשבה בנושא וממילא לא ערך צוואה, אינו מפקיר את רכושו, וזה לא ייפול לידיים זרות. בהיעדר צוואה עובר הרכוש לקרובי משפחה באמצעות המנגנון האוטומטי הנקרא "ירושה על פי דין" והקבוע בחוק.

בהיעדר צוואה, מסדיר חוק הירושה משנת 1965 על תיקוניו את חלוקת הרכוש לבן הזוג, לילדים, להורים ולאחים. אם אין בנמצא צוואה, נכנסת לפעולה מערכת כללים של ברירת מחדל אשר נחקקה תוך ניסיון לקלוע לרצון הממוצע, המשוער, הסביר והקולקטיבי של האוכלוסיה.

למשל: אם השאיר המנוח אלמנה ושני ילדים, תקבל בד"כ האלמנה חצי מהעיזבון וכל אחד מהילדים יקבל רבע (למעט המאזדה 3 וה"כבל מאריך" אותם יורשת האלמנה במלואם לפי סעיף 11 א לחוק הירושה).

אין לזלז"ל בירושה על פי דין, ובמקרים רבים היא אכן מתאימה לרצון הקונקרטי של הפרט, ואולם לעיתים מזומנות ירצה אדם להתנות במקרה שלו על כלליה. הסיבות לכך מגוונות, לרבות נישואים שניים, רצון לחלק רכוש באופן לא שווה בין מספר קרובים, רצון להוריש למי שאינו קרוב משפחה, רצון להדיר מהירושה קרוב משפחה, רצון להוריש למוסד ציבורי, ועוד אינספור מאוויים, יהיו סבירים או משונים כאשר יהיו.

גם מי שאינו עורך צוואה, מוטב שיקבל החלטה זו באופן מודע רק לאחר שבדק את כללי הירושה על פי דין, ומצא כי אלה אכן מתאימים לו.

ארבע צורות הצוואה
הדין מכיר בארבע צורות של צוואה:
צוואה בכתב יד אשר תיכתב כולה ביד המצווה (לא מודפסת), תישא תאריך כתוב בידו, ותיחתם בידו.

צוואה בעדים אשר תהיה בכתב (בד"כ מודפסת), תצוין בתאריך, ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפני העדים שזו צוואתו. העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

צוואה בפני רשות אשר תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי המצווה בעל פה בפני שופט, נוטריון, או רשם לענייני ירושה.

צוואה בעל פה בפני שני עדים, אשר יכול שתיעשה רק על ידי חולה אנוש או מי שרואה עצמו בנסיבות אחרות מול פני המוות. אגב, אם השתנו הנסיבות הללו ולאחר 30 יום המצווה בכל זאת חי – מתבטלת צוואה מסוג זה באופן אוטומטי.

כדי למנוע ככל הניתן סיבוכים בעת מימוש הצוואה לאחר מאה ועשרים, יש למלא בקפידה את כל התנאים הנדרשים בחוק לגבי כל אחת מסוגי הצוואות. יש לקחת בחשבון שגם אי קיום דרישה אשר נראית על פניה פורמליסטית בלבד, עלול בסופו של דבר לגרום לפסילת הצוואה.

הוראות הצוואה אינן בלתי הפיכות. כל אדם רשאי בכל עת לבטל את צוואתו, וזאת או על ידי ביטול באחת הצורות לעשיית צוואה, או על ידי השמדה פיזית של מסמך הצוואה (על כל עותקיה אם נחתם יותר מעותק אחד). במקרה של סתירה בין מספר צוואות של אותו אדם, צוואה מאוחרת מבטלת את הקודמת. יצוין כי אפילו מוכן אדם להגביל את החופש שלו לצוות, התחייבות שלא לשנות צוואה בעתיד או שלא לבטל אותה אינה תופסת.

הסדרים מורכבים
בנוסף להוראות מוחלטות ו"פשוטות" של הורשה, ניתן לכלול בצוואה גם מספר הסדרים מורכבים יותר. למשל, הסדר של "יורש אחר יורש " אשר בו קובע המצווה כי ראובן יירש רכוש כזה או אחר, וכי לאחר מותו של ראובן יעבור רכוש זה לשמעון.

ב"תקופת הביניים" (ימי חיי ראובן), רשאי ראובן לעשות ברכוש כבתוך שלו, ואפילו למכור אותו. עם זאת אין בכוחו של ראובן לשנות מהוראתו של המצווה ולקבוע כי במותו של ראובן יעבור הרכוש ליצחק (אלא אם ראובן העבירו לאחר או מכר אותו בינתיים).

הסדר אחר הוא של "יורש חלופי". כאן קובע המצווה כי א' יירש אבל אם א' לא יוכל לרשת, למשל משום שא' נפטר לפני המצווה, אזי יירש ב' את המצווה במקום א'.

הסדר נוסף מאפשר למצווה לשקף את רצונו באמצעות תנאי שהוא קובע בצוואתו, ואשר רק בהתקיימו תקום זכיית היורש.

הסדרים מסוג זה מאפשרים לאדם מידה לא מועטה של שליטה בהתנהלות נכסיו וצאצאיו גם במשך תקופה ממושכת לאחר מותו. ואולם לתפיסתי אין זה ראוי ואין זה "חכם" בד"כ לכלול הסדרים מסוג זה בצוואה, אלא במקרים מיוחדים ויוצאים מהכלל.

אני סבור כי הניסיון להמשיך ולהכתיב לאחרים גם מן העולם הבא איך לחיות ומה לעשות לאורך זמן, הוא אינו הדבר ה"נכון" לעשותו. יש בכך מידה של "שלטון רפאים" או "שלטון המת על החי". יתרה מכך, איש מאיתנו אינו נביא וממילא לא ניתן לדעת היום אם הוראות מסוג זה בכלל תהיינה ישימות והגיוניות בבוא הזמן. הבה ניתן לדורות הבאים חופש החלטה לנהל את חייהם על פי שיקוליהם, על פי דרכיהם, ועל פי הנסיבות שישררו בעתיד. מתבקש על כן להשתמש בהסדרים אלה במידה, בזהירות רבה, ובעיקר בחוכמה.

צוואות הדדיות
בתשס"ה (2005) תוקן חוק הירושה (תיקון 12) על ידי תוספת סעיף 8א אשר מסדיר את הנושא של צוואות הדדיות של שני בני זוג. נושא זה קודם לכן לא נזכר כלל בחקיקה, הגם שהשתרש במידה מסוימת בפרקטיקה ובפסיקה.

מדובר בבני זוג העורכים צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר. צוואות כאלה יכולות להיעשות בין אם היורש על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא מישהו אחר, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד.

תיקון החוק מגלם שינוי בתפיסת אחד מעקרונות הצוואה, ויש לו גם השלכות מעשיות משמעותיות ביותר. התיקון מאפשר למעשה לאדם לבטל את צוואתו של אדם אחר, דבר העומד בסתירה חזיתית לעיקרון הבסיסי של החופש האוטונומי לצוות, וכן לעיקרון "אי ההסתמכות".

התיקון לחוק קובע באופן מפורש את ההשלכות של ביטול צוואה הדדית על ידי אחד מבני הזוג, וזאת בין אם הביטול נעשה כל עוד שניהם בחיים, ובין אם הביטול נעשה לאחר פטירתו של בן הזוג השני.

יחד עם זאת נראה שהתיקון אינו מושלם.

ראשית, התיקון אינו מפרט דיו את הצד הפרוצדורלי של הודעת הביטול. המחוקק הסתפק בקביעה שהודעת הביטול תהיה בכתב, ותו לא. יש להניח שהדבר יביא בעתיד למחלוקות אם יש לראות במסמך ספציפי כזה או אחר הודעת ביטול כדין.

שנית, אפשר שגם ההגדרה של "צוואות הדדיות" בחוק היא כללית ורחבה מידי, דבר אשר עלול לגרום מחלוקות אם זוג צוואות ספציפי זה או אחר צריך להיחשב כצוואות הדדיות או כשתי צוואות בלתי קשורות.

בשל מורכבות נושא זה של צוואות הדדיות, מומלץ לכל החפץ בצוואה הדדית לשים לב היטב לכל מילה בתיקון זה של החוק, להיזהר מאוד בעת עריכת צוואה כזו, ולהיזהר שבעתיים במקרה של ביטול חד צדדי שלה.

נטייתי האישית היא להמליץ גם כיום להעדיף עריכה של צוואות "אישיות", עצמאיות ונפרדות לכל בן זוג, ולא לבחור באופציה של צוואות הדדיות, ואולם מי שסבור אחרת – אהלן וסהלן.

אי אפשר להפריז בחשיבות הרבה של ניסוח מדויק, בהיר וחד משמעי של כל הוראות הצוואה. המלצה זו יפה אומנם גם לגבי כל מסמך משפטי אחר, ואולם בעוד שסעיף סתום בחוזה אפשר ויתבהר באמצעות בירור בדיעבד עם עורכי החוזה בבית המשפט, בירור כזה עם עורך הצוואה לאחר פתיחתה הוא מעט פחות מעשי.

הוראות להימנע מהארכת חיים
מומלץ לכל אחד לשקול האם רצוי לו להורות ולצוות כבר עכשיו, כשהוא צלול וכשיר, כי אם יהיה חולה מאוד, לא יוארכו חייו באמצעים מלאכותיים ללא תוחלת. להלן הצעתי לניסוח "צוואה מחיים" מסוג כזה:
צוואה מחיים
למשפחתי, לחבריי,לרופאיי, למוסדות הרפואים, ובמידת הצורך גם למערכת המשפט:
אני, ____________, ת.ז. מס' ________, מצווה בזה בדעה צלולה, מתוך הבנה, בשיקול דעת, ומרצוני החופשי, כי במקרה שלא אהיה מסוגל לקחת חלק בהחלטות בקשר לטיפול הרפואי בי בשל מגבלות ביכולת הפיסית או השכלית, או במקרה שאמצא ב"מצב ביש" כהגדרתו בהמשך, או במקרה ששני רופאים יגיעו למסקנה זהה שאין סיכוי להחלמתי המלאה, יחול האמור להלן:
1.1. חיי לא יוארכו באמצעים מלאכותיים כלשהם, לרבות מערכות לתמיכה בחיים, נוזלים תוך ורידיים, הזנה באמצעות צינור, ביצוע החייאות וכיו"ב.
1.2. תסמונות מכבידות לרבות כאב או סבל, יטופלו באמצעי הרגעה וגם במינון מוגבר ומסוכן, וזאת גם אם הטיפול עלול לקצר את חיי.
1.3. כל טיפול רפואי שאקבל יוגבל לטיפול אשר יקל על סבלי הגופני והנפשי, ויסייע לי לסיים את חיי בכבוד.
"מצב ביש" משמעו אחד מהמצבים הרפואיים כדלקמן:
2.1. מצב מתקדם של מחלה סופנית (ממארת או אחרת).
2.2. פגיעה גופנית בלתי הפיכה כתוצאה מתאונה או מחלה (אלצהיימר, מחלות ניווניות של מערכת העצבים או השרירים, וכיו"ב).
2.3. מצב של חוסר הכרה בלתי הפיך.
2.4. פגיעה מוחית חמורה מכל סיבה שהיא (תאונה, פציעה, מחלה, שטף דם וכיו"ב). בכל אחד מהמצבים אני עומד על זכותי החוקית לסרב לקבל טיפול רפואי כלשהו להארכת חיי.
הנני משחרר בזה את כל הצוות הרפואי המטפל בי מכל אחריות משפטית לכל החלטה, פעולה והימנעות מפעולה, אשר יהיו תוצאה של צוואה מחיים זו.
ולראיה באתי על החתום:
חתימה: __________________           תאריך: _______________

אנו שנינו הח"מ מצהירים ומעידים כי בתאריך ________ חתם בפנינו
מר ___________ ת.ז___________ מרצונו החופשי על צוואה מחיים זו.
שם: _______________ כתובת: ______________ ת.ז ___________
שם: _______________ כתובת: ______________ ת.ז ___________
אופן הפרידה
עצה אחרונה לאלה אשר חשובה להם הדרך בה ייפרדו מהם מקורביהם יום לאחר הליכתם לעולמם (אופי הטקס, מקום המנוחה האחרון וכד'). מומלץ שלא להסתפק בציון הוראות כאלה רק בצוואה עצמה אלא להביא את הדברים לידיעת המקורבים מראש גם בדרך נוספת. במקרים רבים הצוואה נמצאת ונקראת על ידי המשפחה רק לאחר חלוף מספר ימים, מצב שעלול כמובן לסכל את ביצוע רצון המצווה בתחום זה.

עיקרי הוראות דיני הירושה בישראל
8 א. צוואות הדדיות (תיקון: תשס"ה 2005)
(א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר. צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד.

(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
(1) בחייהם של בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;

(2) לאחר מות אחד מבני הזוג –
(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

10. יורשים מבני המשפחה על פי דין (בהיעדר צוואה)
(1) מי שהיה במות המוריש בן זוגו;

(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.

11. זכות הירושה של בן זוג (בהיעדר צוואה)
(א) בן זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים לפי המקובל ולפי הנסיבות למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון –
(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי;
(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, ייטול בן הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון; (ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העיזבון כולו.

12. סדר העדיפות בין קרובי המוריש (בהיעדר צוואה)
ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו.
14. חליפיו של יורש (בהיעדר צוואה)
ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים או אחד מאלה.

18. ארבע צורות הצוואה
צוואה נעשית בכתב יד, או בעדים, או בפני רשות, או בעל פה.

19. צוואה בכתב יד
צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

20. צוואה בעדים
צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

21. הפקדת צוואה
מי שעשה צוואה בכתב יד או צוואה בעדים, רשאי להפקידה אצל רשם לענייני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לענייני ירושה. אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד.

22. צוואה בפני רשות
(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי המצווה בעל פה בפני שופט, נוטריון, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט, נוטריון, רשם של בית משפט, או רשם לענייני ירושה.

(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הנוטריון, הרשם של בית המשפט, או הרשם לענייני ירושה, או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הנוטריון, הרשם של בית המשפט, או הרשם לענייני ירושה יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

23. צוואה בעל פה
(א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה, והכל ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ג) צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

35. צוואה לטובת עדים וכו'
הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה (ניסח, כתב וכד'), או היה עד לעשייתה (אחד משני העדים הנדרשים על פי סעיף 20 לעיל), או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – בטלה.

36. ביטול צוואה על ידי המצווה
(א) המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.

(ב) צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת.

40. נושא הצוואה
אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים –
(1) כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;
(2) נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעזבונו ("מנה")

41. יורש במקום יורש (בצוואה)
המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון. השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.
42. יורש אחר יורש (בצוואה)
(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.

(ב) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון. אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.

43. יורש על תנאי דוחה (בצוואה)
(א) המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.
(ב) לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה, יתנהל העיזבון על ידי מנהל עיזבון עד שיתקיים התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים.
(ג) לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין.

44. יורש על תנאי מפסיק (בצוואה)
(א) המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.
(ב) לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשיו על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש בהתאם להוראות סעיף 42.

45. חיובי יורש (בצוואה)
המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העיזבון. מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעוניין במילויו, ואם היה בדבר עניין לציבור – גם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

46. צוואה וירושה על פי דין
ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על פי דין ולא בנוסף לכך.

54. פירוש הצוואה
(א) מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ואם אינה משתמעת מתוכה – כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות.
(ב) צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה.

55. מעין צוואה
איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

147. דין תשלומים על פי ביטוח חיים, קופת תגמולים וכו' (בכל מקרה)
סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון.

148. שמירת דיני משפחה (בכל מקרה)
חוק הירושה אינו בא לפגוע ביחסי ממון בין איש לאשתו או בזכויות הנובעות מקשר האישות; אולם על זכויות ירושה ועל זכויות למזונות מן העיזבון לא יחול אלא חוק זה.

כל האמור לעיל מהווה רק חומר חלקי ביותר מהוראות הדין. כן נעשו על ידי בחלק מהמקומות השמטות, תוספות ושינויי ניסוח קלים, זאת כדי לפשט במעט את החומר. לפיכך אין האמור בדפים אלה משמש תחליף לעיון בחוק המקורי או תחליף לחוות דעת משפטית מקצועית, מקיפה, ומדויקת.

מקור המאמר: www.articles.co.